קבוצת ההשקעות הבינלאומיות "ברגרואין" הנמצאת בבעלות פרטית של המיליארדר האמריקני ניקולס ברגרואין ופועלת במגוון עסקים ומדינות, חתמה לאחרונה הסכם עם האדריכל בעל השם העולמי, ריצ'ארד מאייר, לתכנון ועיצוב מגדל מגה יוקרתי שיוקם בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי בתל אביב. המגדל המיועד למשרדים ומגורים, צפוי להבנות כאמור, במיקום מעניין וייחודי ולכלול שלושים ושתיים קומות שיאופיינו קרוב לוודאי באלמנטים הייחודיים כל כך למאייר, בנייה מינימליסטית ושילוב אבני בניין לבנות עם חלונות רבים. כאשר תושלם הבנייה, תזכה גם העיר תל אביב, כמו ערים רבות בעולם, לקבל חותם מאדריכל העל, ריצ'ארד מאייר.
מאייר נולד ב- 12 באוקטובר 1934 בניו ארק שבניו ג'רזי למשפחה ממוצא יהודי גרמני. את לימודי הארכיטקטורה שלו סיים בשנת 1957 באוניברסיטת קורנל ומיד בתום לימודיו החל לעבוד במשרד הארכיטקטים הנחשב "סקידמור, אווינגס, מריל ומרסל ברואר". בשנת 1963 הקים ריצ'ארד מאייר משרד עצמאי והחל לפתח את הסגנון הייחודי שלו אשר בזכותו התפרסם והפך לבעל שם עולמי. את עבודותיו של מאייר ניתן לזהות על פי האלמנטים הייחודיים לו, עליהם הוא שומר במהלך כל שנות היצירה שלו, ובניהם ניתן להצביע על שלשה אלמנטים עיקריים ובולטים: קווים נקיים, שימוש בחלונות ענק והצבע הלבן.
בעולם שבו האופנות מתחלפות ללא הרף וטרנדים חדשים נוצרים בכל רגע, השכיל ריצ'ארד מאייר והצליח לשמור על קו אחיד במשך כל שנות עבודתו. באחד מנאומי הזכייה שלו הסביר מאייר את בחירתו בצבע הלבן כמוטיב מרכזי בעבודותיו: *"לבן הוא הצבע הנפלא מכל משום שבאמצעותו אתה יכול לראות את כל צבעי הקשת. הלובן שבלבן לעולם אינו רק לבן, הוא תמיד משתנה על ידי האור ועל ידי הדברים האחרים שמשתנים: השמיים, העננים השמש והירח".
בין עבודותיו הבולטות של ריצ'רד מאייר ניתן למצוא את "בית דאגלס" המוגדר כיצירת מופת של אדריכלות מודרנית, בין השאר עיצב את מוזיאון היי לאמנות באטלנטה, את מוזיאון פרנקפורט לאמנות דקורטיבית בגרמניה, מכללת "הרטפורד" בקונטיקט, המטה הטלוויזיוני של פאריז, ספריית "ניו הרמוני" באינדיאנה, מוזיאון בורדה בבאדן באדן שבגרמניה ועוד . בשנת 1997 סיים מאייר לבנות את אחת מעבודותיו המרשימות והבולטות ביותר, מרכז "גטי" בלוס אנג'לס, פרויקט עם תקציב של כמיליארד דולר, אשר נחשב לאחד מהפרויקטים הארכיטקטוניים המורכבים והנחשבים בעולם.
בשנת 1984, קיבלה הצלחתו של ריצ'ארד מאייר תוקף רשמי כאשר נבחר לחתן פרס ה"פריצקר" הצעיר ביותר בהיסטוריה. הפרס, המכונה גם "פרס הנובל" של הארכיטקטורה, היה הראשון מתוך שורה של פרסים אשר הקנו לו הכרה וכבוד בינלאומיים בענף. מאייר זכה במדליית הזהב המלכותית של ארגון הארכיטקטים הבריטי, כמו כן הוענק לו על ידי ממשלת צרפת עיטור הכבוד היוקרתי L'Order Des Arts et Des Letters, הוא זכה בפרס ה- Deutscher Architekture ההולנדי, נבחר לחבר באקדמיה האמריקאית למדעים ואמנויות, וקיבל תוארי כבוד מאוניברסיטת נאפולי, מהמכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי, מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק, ממכון פראת ומאוניברסיטת בוקרשט. ב-1997 זכה במדליית זהב - הפרס המכובד ביותר המוענק על ידי ה AIA (האיגוד האמריקני לארכיטקטורה). באותה שנה זכה גם בעיטור הקיסרות היוקרתי של ממשלת יפן על מפעל חייו בתחום האמנות.
כאשר נשאל ריצ'ארד מאייר מהו הפרויקט האהוב עליו, הוא עונה בצניעות: *"הפרויקט הבא הוא תמיד הפרויקט האהוב עלי" כאשר נשאל על העניין הציבורי בארכיטקטורה, הוא משיב: *"בעשור האחרון ישנה מודעות ציבורית גדולה בהרבה לארכיטקטורה מכפי שהייתה אי פעם בעבר... ועניין במשמעות של הארכיטקטורה ובהשפעה שלה על איך אנשים חיים והיכן הם עובדים ועל הערים שהם חיים בהן. זה חיובי מאד אבל זה משהו חדש".
ריצ'ארד מאייר הינו ללא ספק אחד הארכיטקטים החשובים בעולם המודרני. בגיל 73, לאחר ארבעה עשורים של יצירה וכאשר באמתחתו פרסים מהנחשקים הקיימים בתחום הארכיטקטורה, הוא מגיע לישראל לצורך בניית הפרויקט היוקרתי בלב תל אביב. אין ספק שזוהי אבן דרך נוספת בהפיכתה של תל אביב לעיר בעלת מוניטין בינלאומי בתחומים שונים, כמו גם בתחום הארכיטקטורה.
כל הציטוטים מסומנים בכוכבית -נלקחו מכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ מאת שחר סמוחה.